Logo
 
 

כתבה

 
 
דף הבית > כתבו עלינו > אז מה נשתנה במסעדת טנדוקה?

מסעדת טנדו שביקנעם המושבה אמנם נכשלה במבחן הקודם, אבל הוסיפה "קה" לשמה, החליפה את התפריט, שיפרה את השירות והפכה למקום אטרקטיבי הרבה יותר. יעל פז-מלמד נתנה צ'אנס ואכלה ארוחה מצויינת (וכשרה) במושבה השקטה

ארבע אחרי הצהריים במרכז המושבה יקנעם. אמהות צעירות, חלקן מותשות אחרי יום עבודה אחד ולפני השני, מחזיקות בידו הקטנה של "הגדול", שהוא כבר בן שלוש או ארבע, וביד השנייה דוחפות עגלה משוכללת למדי של תינוק שנולד לא מזמן. כולן בדרכן לגן המשחקים הקטן של מרכז המושבה, להעביר שעה או שעתיים בנדנדות, במגלשות, בארגזי החול, ובשבילים הקטנים בין הדשאים.

המשימה העיקרית היא לעייף אותם, ושגם ייהנו. יתעייפו-ילכו מוקדם יותר לישון. ילכו מוקדם יותר לישון - יהיה יותר זמן לבלות את הערב כדרך שמבוגרים מבלים: טלוויזיה, ספר, שיחה עם בן הזוג, שיחה עם חברה בטלפון.

מול לאותה גינה מלבבת ומלאת פעילות, שוכן מבנה נחמד ובו מסעדה שבעבר קראו לה טנדו והיום קוראים לה טנדוקה. תוספת שתי האותיות לשם היא לא עניין פעוט ערך. היא נושאת בחובה את השינוי הגדול והמבורך שעברה המסעדה הזו, לאחר שינויי בעלות מסוימים, ובעיקר שינויים במטבח ובמי שמופקד עליו. לפני כשנה הגענו למקום אחרי שקיבלנו עליו המלצות, ומפח הנפש היה גדול. שום מנה לא התקרבה אפילו לטעם שהיה אמור להיות לה, השירות היה בלתי נסבל, וכל החוויה התאפיינה באנטי חוויה. מילא, אמרנו אז. קורה.
עסקה משתלמת, רגע לפני שהפנינו את מכוניתנו לאחור, החלטתי לבדוק אם זוהי באמת ההחלטה שיש לקבל. בחור צעיר וחייכני קיבל את פנינו במאור פנים. כבר שינוי מהפעם הקודמת. בירור קצר העלה שהמקום עצמו הוא אכן אותו מקום, אבל חוץ מזה הכל השתנה, כולל האוכל. נרגענו והתיישבנו. בארבע אחרי הצהריים עוד אפשר להזמין את התפריט העסקי, שתמיד עדיף בעינינו. בטנדוקה, כמו במקומות רבים אחרים, את מחיר הארוחה העסקית קובע מחיר המנה העיקרית, שאליה נוספים לחם הבית, כמה פתיחות נחמדות, מנה ראשונה ושתייה.

הגיע הלחם, מלווה בצלוחית של שום קונפי מצוין, מתקתק במידה, עשוי היטב, רובץ בשמן של עצמו. הוא חוסל ברגע, ומיד הגיעה צלוחית נוספת. למנה ראשונה הזמנו קבבוני טלה בטמפורה, שעוטרו בטחינה משלושה סוגים וצבעים. מנה טובה מאוד. כמו כן, נאכלה בשמחה ובהנאה מנה של סביצ'ה מצוינת, שגרידת הלימון שעליה הוסיפה לה בדיוק את מה שהיה צריך.

לכל זה הוספנו בקבוק קברנה 2004 של יקב צרעה (125 שקל). הבחירה התבררה כמעולה. אף שהיינו שניים, הבקבוק חוסל תוך קריאות התפעלות ותשבחות רבות. וכידוע, אין כמו יין טוב להרים מורל של זוג, שגם ככה החל את הארוחה במורל גבוה במיוחד. כל הזיכרונות הרעים מהמקום הזה חלפו כלא היו.

דף חדש של ידידות נפתח בינינו לבינו.

אחרי התלבטויות לא קלות, ובעקבות המלצה חמה מהמטבח, החלטנו להזמין מנה זוגית של חגיגת בשרים, כפי שקוראים בטנדוקה לפלטה חמה ששומרת על חומם של כמה נתחי אנטריקוט, פרגית, קבב טלה ונקניקיות צ'וריסו. מחיר המנה הגדולה הזו, ששנינו לא הצלחנו לחסל, היה 160 שקל, כלומר, מחירה של כל הארוחה הטובה במיוחד שלנו היה 160 שקל - עסקה מוצלחת במיוחד. האנטריקוט היה מצוין, וכך גם שאר הבשרים, כולל הצ'וריסו שזכה להערכה רבה. ויתרנו על הצ'יפס והסתפקנו בסלט עלים ירוקים אך דווקא זה היה המנה היחידה שלא ממש ערבה לחכנו.

את מנת הוואפל הבלגי עם סירופ מייפל וגלידת וניל (תוספת של 15 שקל לעסקית), עם הקפה, אכלנו כבר בגינה הקטנה והנחמדה שצמודה למסעדה. הוואפל היה פריך וטרי. המנות האחרונות כולן הן פרי הניסיון לעקוף באלגנטיות את עניין הכשרות, שאינו מאפשר שימוש במוצרי חלב. כן, מדובר במסעדה כשרה, שכמובן סגורה בשבתות ובחגים, אבל גם מי שאינו אוכל כשר ייהנה בה מאוד. 175 שקל עלתה הארוחה לזוג, 300 שקל עם היין. מקום טוב מאוד באמצע הדרך, עם מחיר סביר מינוס, שירות מעולה פלוס, ונעימות גדולה של ישיבה במרכזה של מושבה שטרם הפכה לכרך הומה.

טנדוקה, מסעדת בשרים כשרה, מרכז המושבה יקנעם, 04-9590323 ,04-993549.

מצווה עלינו, ככל הנראה, לטייל בפסח. מצווה גדולה עוד יותר היא למצוא כבישים צדדיים, דרכים צדדיות, ולפלס נתיבים. כך עשינו. יצאנו לגיחה קצרה לעבר השדות של קיבוץ הראל, או אולי היו אלו שדות הקיבוץ נחשון, לצד דרך בורמה שנפרצה במלחמת השחרור והעלתה שיירות ירושלים. רק רצינו לשטוף את העיניים במראה המרנין של שדה פרגים ענק בתוך שדות החיטה. מרבדים של אדום בתוך מרבדים של ירוק. איזה יופי. ואם כבר יוצאים, צריך לשבת לשתות קפה. אז הוא הציע שנקפוץ לישוב היהודי-ערבי נווה שלום, שהתפרסם בעיקר בזכות הופעתו של רוג'ר ווטרס במקום. מצאנו שם קפה, ולא סתם קפה.

אם יש לכם חשק לצאת לטיולון קטן ולחזור כאילו הייתם בטיול גדול ומיוחד, זה המקום בשבילכם. "אהלן" (אלא מה(? קוראים לקפה-מסעדה-חנות הזו, ומרגע שהתיישבנו במרפסת הגדולה, מוקפת הפרחים והעצים, בשלווה הענקית שהשרתה מוזיקה מיוחדת של זמר מרוקאי, ידענו שמצאנו מקום שנחזור אליו שוב ושוב. הקפה הערבי היה נהדר, תה הצמחים מהגינה של המקום נהדר עוד יותר, השקיעה שניבטה אלינו מעל הרי גבעון ועמק איילון היתה אחת היפות שראינו, והכל יחד נתן תחושה של מקום שלא מכאן ולא מעכשיו.

את המקום מנהלים ראייק ודיאנא רייזק, תושבי נווה שלום, ויש בו גם אוכל קל כמו חומוס, לבנה, סלט ערבי, פיתה עם זעתר, כאלה. עוד נשוב ונאכל במקום המקסים הזה.

אהלן, בכניסה לנווה שלום, 04-9590323 ,04-993549